אוחיון נ' מנורה - חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעת התובעת לקבלת פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 12.5.2013, בה היו מעורבים רכבה, שהיה נהוג בידי כלתה, הגב' מריאלה אוחיון, ומשאית שהייתה נהוגה בידי הנתבע 2, ומבוטחת על ידי הנתבעת 1.

2.לטענת התובעת, התאונה ארעה בכביש "עוקף קריות", כאשר היא נסעה בנתיב השמאלי מבין שניים, והגיעה למקום בו מסלול השתלבות מצד שמאל, שבו נסעה המשאית. במקום היה גודש תנועה והרכבים הזדחלו, או אז נדחפה המשאית לנתיב נסיעתה ופגעה ברכבה. לעומתה, טוען הנתבע כי היה זה רכב התובעת שסטה מנתיב נסיעתו למסלול ההשתלבות ופגע במשאית.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ועיינתי בתמונות שהוגשו לו ושמעתי את גרסאות הנהגים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל. אפרט את טעמיי.

4.יש לזכור כי נקודת המוצא היא כי מי שביקש להשתלב לכביש ולנתיב הספציפי בו היה רכב התובעת, הייתה המשאית הנהוגה בידי הנתבע. לפי התמונה שהציגה התובעת מוצב תמרור (124) בכיוון נסיעת התובעת, המורה על "התמזגות של כביש בו זכות קדימה עם דרך צדדית משמאל". כלומר זכות הקדימה נתונה לרכב התובעת, שכן מי שמשתלב מהדרך "הצדדית" היא המשאית. מצב דברים זה, וככלל מצב בו רכב משתלב בתנועה זורמת, מטיל חובת זהירות על הבא להשתלב, לעשות כן בזהירות ובבטחה, תוך תשומת לב לכלי הרכבים הנוסעים בכביש הראשי ומתן זכות קדימה לתנועה בכביש שלפניו.

5. הנתבע טען כי התובעת סטתה מנתיב נסיעתה כדי לעבור לנתיב נסיעתו, ואילו נהגת רכב התובעת, טענה כי היא נותרה במסלול נסיעתה – הנתיב השמאלי. אין בידי לקבל את טענת הנתבע ויש לבכר את גרסת נהגת רכב התובעת. ראשית, ככלל עדותה של נהגת רכב התובעת מהימנה יותר בעיני, ומתיישבת עם הגיונם של דברים – היא נסעה בנתיב נסיעה ישר והמשאית היא זו שהשתלבה. שנית, לא ברור מדוע לגרסת הנתבע היה צריך רכב התובעת להשתלב בנתיב נסיעתו (שהוא כזכור נתיב השתלבות). הטיעון כי שם התנועה זורמת יותר מוקשה, מאחר וסביר להניח כי דווקא מצד שמאל, בו מתנקזת התנועה מהדרך ה"צדדית", ומהמסלול בו נסע רכב התובעת, יהיה גודש תנועה יותר מאשר הנתיב הימני. לא נטען על ידי הנתבע כי היה אירוע חריג כלשהו במקום.

6.עיון בתמונות הנזק מעלה כי לרכב התובעת נגרם נזק בדופן השמאלית, באזור הדלת האחורית ואחורה מכך. אמנם, במקרה זה מוקד הנזק והתמונות אינם יכולים ללמד הרבה על הדינאמיקה של התאונה, יחד עם זאת, אין הם יכולים לשלול את גרסת התובעת והם יכולים להתיישב על גרסתה.

7.אשר לנזקים – התובעת צירפה חוות דעת שמאי שהעריך שהנזקים שנגרמו לרכב, מסתכמים בסך של 8728 ₪ כולל ירידת ערך, צורפה חשבונית בגין תיקון וכן קבלה בגין תשלום שכר השמאי. אמנם, בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענות לגבי חוות הדעת ולגבי הנזק, אולם נראה כי הנתבעת זנחה טענות אלה. מכל מקום, השמאי התייצב בבית המשפט, נתן עדות, הבהיר חלק מרכיבי חוות דעתו ואין כל סיבה שלא לאמץ את האמור בחוות הדעת. מעבר לרכיבים הנ"ל לא ראיתי לפסוק פיצוי נוסף.

8.אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, את הסך של 9718 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 12.5.2013 , וכן הוצאות בסך של 1000 ₪ (בשים לב להוצאות שכר עדות המומחה בהן חייבתי את התובעת בשלב הראשון). הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: